מדד האופטימיות בשנת הקורונה

סקר אינטרנטי של מכון ברנדמן, אוקטובר 2020

מסקר אינטרנטי שביצענו בקרב מדגם של 500 נשים וגברים בגילאי 14+, המייצגים את האוכלוסייה הכללית הדוברת עברית בישראל, עלו ממצאים מעניינים:

המחקר מלמד כי הקורונה פגעה בתקווה של הישראלים לעתיד טוב יותר והאופטימיות שלהם נמוכה.
אך התמונה שונה ביחס לאופטימיות של האזרחים בכל מה שתלוי בהם לעומת מה שאינו תלוי בהם:
כך מתברר, כי בעוד האזרחים אופטימיים ביחס ליכולתם להתאושש מהנזקים שהביאה עליהם הקורונה ברמה הרגשית, משפחתית וחברתית, הרי שהם פסימיים ביחס לעתידם הכלכלי, ועוד יותר פסימיים ולא מאמינים ברשויות המדינה וברשויות המקומיות כמי שיובילו לשיפור באיכות החיים ולעתיד טוב יותר.

מדד האופטימיות נמוך ועומד על ציון 6.1 (סולם 1-10): ואכן, בשאלה נפרדת, 50% ציינו כי הקורונה פגעה בתחושת התקווה שלהם לעתיד טוב יותר.
האופטימיות גבוהה יותר ככל שמדובר בנושאים הנוגעים אישית בבריאות, במצב הרוח, בקשרים הבינאישיים והמשפחתיים, והיא הולכת ויורדת ככל שהמעגלים מתרחבים אל המאקרו – לרמת הישוב, הקהילה והמדינה.

הצעירים ללא ילדים, מסורתיים/דתיים ומי שבריאותם טובה נפגעו פחות והם גם אופטימיים יותר.
מנגד בעלי משפחות חילוניים בסוציו בינוני וגבוה נפגעו יותר מהקורונה והם גם פחות אופטימיים ביחס לעתיד.
החריגים הם בני ה 55+ שאמנם נפגעו מהקורונה אך משדרים אופטימיות דומה לזו של הצעירים.

התחומים העיקריים שהושפעו לטובה הם איכות הקשר עם בני הבית, התפתחות אישית ותחושת ערך ומשמעות החיים.
בכל שאר התחומים שנבדקו ההשפעה השלילית עולה משמעותית על החיובית.
התחומים שהושפעו במיוחד לרעה הם חיי החברה, הקשרים עם בני משפחה שמחוץ לבית ושמחת החיים.

ההשפעות השליליות הקשות ביותר: הריחוק החברתי ותחושת הבדידות, הפגיעה הכלכלית, הקשיים הרגשיים והסגר עצמו.

ההשפעה החיובית העיקרית שירצו לשמר היא בילוי זמן רב יותר עם המשפחה.
בפער ניכר אחריה התנהלות אונליין – בעיקר עבודה מהבית.

השפעות נוספות: הערכת הקיים, הקפדה על היגיינה והאטת קצב החיים.

הרוב חולמים על חופשה או טיול בחו"ל או בארץ.
בנוסף ציינו את החלום לשדרג דיור, יציבות כלכלית, איחוד משפחות, בילויים חברתיים, חזרה לכושר, חופש מהסגר והמסכות, והמשך התפתחות ולימודים.