הבולטות בטלוויזיה נחתכה בחצי במהלך העשור האחרון: 21% לעומת 44% ב 2010. הירידה בבולטות משקפת את המשך מגמת המעבר מצריכה של שידורי טלוויזיה ישירים בערוצים המסחריים לצריכה של תכנים באינטרנט ושירותי סטרימינג.

בינתיים, הטלוויזיה מחזיקה רמה גבוהה יותר של בולטות בקרב גילאי חמישים פלוס, תוך שהיא נחלשת בקרב הקהל הצעיר. כתוצאה מכך נמצא פער של למעלה מפי שתיים בשיעור הבולטות בקרב צעירים לעומת הבולטות בגילאי חמישים ומעלה.אחד הפתרונות לפצות על כך ולהגיע אל הצעירים ומשפחות עם ילדים הוא תמהיל המשלב מדיות נוספות.

גם השנה, הארגונים המובילים את טבלת הבולטות הם ארגונים שמרכזים את התקציב הפרסומי שלהם במותגים בודדים עם שפה פרסומית הומוריסטית הנשענת על דמות מובילה. לרוב מדובר בארגונים נותני שירות בענפים שונים. ארגונים, שמשווקים מוצרי צריכה מפצלים את התקציב בין מספר מותגים, ועם הפסקות ממושכות בין גלי הפרסום. כך שהתקציב המוקדש לכל קמפיין קטן יותר, ובנוסף גם האפקט המצטבר לאורך זמן מתון יותר.

ועומד השנה על 55% בדומה לרמתו ב 2010.כמו הבולטות, גם השיוך זקוק לפרסום ממוקד במותג יחיד, הומור ודמות מובילה. שפה קבועה לאורך זמן תורמת לחיזוק השיוך, אך גם שפה חדשה יכולה להצטיין בשיוך כבר מהרגע הראשון, כגון הקמפיינים המצטיינים של שופרסל, דיסקונט וטרה.

: 47% לעומת 39% ב 2010 (אחוז הנחשפים שנתנו ציון אהדה 8-10 לקמפיין).בין הקמפיינים המצטיינים באהדה ניתן למצוא גם מותגים בעלי תקציב לא גדול ושאינם מובילי השוק בתחומם. מדובר במותגים המאתגרים את מובילי השוק ועושים זאת בהומור. כגון מזרחי-טפחות ודיסקונט בבנקים, מאוחדת בקופות החולים, יטבתה וטרה בתחום החלב וכיו"ב. אך לצידם, ניתן למצוא גם קמפיינים של מובילי שוק שמגייסים הומור כדי להגן על עמדתם. השפה החדשה של שופרסל לקראת סוף השנה מדגימה זאת היטב.